פסק-דין בתיק ת"א 1345-08

א. רקע והשתלשלות העניינים :

1.                  ביום 14.12.04 התקשרו התובעים, בני זוג, עם הנתבעת, חברה לבניין ששימשה כיזמת של פרויקט "ואן גוך" בהרחבה של קיבוץ אילון, ב- "חוזה למתן שירותי-בניה" של בית מגורים בפרויקט לעיל, דירה 200, בת 5 חדרים (כולל ממ"ד), דגם קלאסיק C (מדורג) (להלן: " הדירה") תמורת סך של 660,000 ש"ח (להלן: " ההסכם"; וראו, גם: המפרט ו- "נספח התמורה"). התובעים ביצעו שינויים וביקשו תוספות בדירה בהתאם ל- "נספח להסכם מיום 13/12/04" ול- "טופס בקשת הזמנת שינויים על ידי הדייר" מיום 3.6.07.

2.                  בהתאם לסעיף 7.1 להסכם, התחייבה הנתבעת למסור את החזקה בדירה לידי התובעים תוך 15 יום מיום קבלת היתר הבניה לביצוע העבודות, כאשר לפי סעיף 7.2 להסכם, איחור במסירת הדירה שלא יעלה על 90 יום, וכן איחור מן הסיבות המנויות בסעיף 7.3 להסכם, לא יהווה הפרה של התחייבויות הנתבעת ולא יזכה את התובעים בפיצוי כלשהו.

3.                  בסעיף 8.3 להסכם, התחייבה הנתבעת לתקן כל פגם שיתגלה בדירה והנובע מעבודה גרועה ו/או שימוש בחומרים לקויים, ובסעיף 8.4 הוסכם כי לנתבעת זכות ייחודית, ראשונית ובלעדית לתיקון כל אי התאמה ו/או פגם ו/או ליקוי בדירה שנמצאו מוצדקים וניתנים לתיקון, והתובעים מתחייבים לתת לנתבעת הזדמנות נאותה לביצוע התיקון.

4.                  התובעים טענו בכתב התביעה כי בעוד שעמדו בכל התחייבויותיהם על פי ההסכם, הרי שהנתבעת לא עמדה בתנאי ההסכם ו/או בדרישות הדין באשר לטיב הבניה הלוקה בליקויים רבים וחמורים, בכללם: ליקויי רטיבות, בידוד ואיטום, ליקויים בחיפוי אריחים קיר ורצפה, שברים ופגמים באריחים, ורטיבות כלואה מתחת לריצוף.

5.                  נטען כי מיום קבלת החזקה בדירה באיחור של 4 חודשים ו-29 יום, ביום 20.6.07, ועד למועד הגשת התביעה, עבדו בדירה פועלים מטעם הנתבעת בפירוק אריחים מהקיר ומהרצפה ובביצוע בידוד צנרת רשלני, וגרמו לליקויים נוספים, כגון: שבירת משקוף חדר כביסה, ופגיעות באריחים תוך כדי עבודת רובה. אולם, פניות התובעים לנתבעת לתיקון הליקויים, זכו להתייחסות מזלזלת, והתיקונים, ככל שבוצעו, בוצעו בהיקף מזערי ובאופן בלתי מקצועי.

6.                  התובעים צירפו לכתב התביעה את חוות דעתו של המהנדס עזרא אלוני (להלן: " מומחה התובעים") מיום 13.4.08, לפיה עלות תיקון הליקויים עומדת ע"ס של 133,460 ש"ח (כולל 15.5% מע"מ), וכי הזמן הדרוש לביצוע התיקונים הינו חודש, במהלכו יש לפנות את הדירה, לרבות הריהוט שבה.

7.                  אשר על כן, עתרו התובעים בתביעתם לפיצוי בסך של 160,000 ש"ח לצורכי אגרה, בהתאם לפירוט כדלקמן: עלות התיקונים בהתאם לחוות דעתו של מומחה התובעים: 133,460 ש"ח; שכר טרחת מומחה התובעים: 2,500 ש"ח; דיור חלופי בתקופת ביצוע התיקונים במשך חודשיים לפחות: 10,000 ש"ח; טרחה ועוגמת נפש: 50,000 ש"ח; ואיחור במסירת הדירה: 1,000 ש"ח (נטען כי התקבל פיצוי עבור 4 חודשים בלבד).

8.                  הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי טופס 4 לדירה התקבל כבר ביום 24.5.07, מועד בו הייתה הדירה מוכנה וראויה לדיור. עוד טענה הנתבעת כי התובעים הם אלו שהפרו את ההסכם, בין היתר, בכך שלא אפשרו עבודה רצופה חרף פניות הנתבעת בכתב, דבר שגרם להתמשכות התיקונים בדירה שהחלו ביום 13.2.08, מיד עם קבלת התלונה הראשונה על רטיבות. לטענת הנתבעת, תיקנה את כל הליקויים לשביעות רצון התובעים, הנזקים הנטענים מוגזמים, והתובעים לא פעלו להקטנתם.

9.                  הנתבעת צירפה לתיק מטעמה את חוות דעתו של האדריכל יהודה ארידור מיום 29.8.08 (להלן: " מומחה הנתבעת"), לפיה עלות תיקון הליקויים עומדת ע"ס של 826 ש"ח (כולל 15.5% מע"מ), וכי לא מדובר בתיקונים מהותיים בתוך הדירה המחייבים פינוי ודיור חלופי.

10.              בהחלטתי מיום 3.7.08 מונה המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: " מומחה ביהמ"ש" או " המומחה"). המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלת הליקויים הקיימים, אפשרות תיקונם, עלות התיקון של הליקויים הניתנים לתיקון, והפיצוי הראוי בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון, וסוגיית הדיור החלופי, ככל שנדרש.  בהחלטתי הוריתי למומחה לדון רק בטענות הצדדים בכתבי הטענות ולא להתייחס לליקויים או לטענות שלא נטענו בכתבי הטענות.

11.              ביום 4.8.08 הגישו התובעים בקשה לביטול מינוי מומחה ביהמ"ש לאור "תחושת" ב"כ התובעים כי מומחה ביהמ"ש נוטה לטובת קבלנים בתיקי ליקויי בניה בהם מונה. ב"כ התובעים תמך את טענתו בשני תיקים אזרחיים בהם פסל בית המשפט את מינוי המומחה שטרנברג בשל העדר אובייקטיביות מצדו.

12.              לאחר קבלת תגובת הנתבעת, דחיתי את הבקשה לפסילת מומחה ביהמ"ש בהחלטתי מיום 13.8.12, מן הטעם שנימוקי הבקשה אינם מצביעים על חשש למשוא פנים, מאחר שההחלטות שניתנו בתיקים האחרים, אינן משליכות לענייננו, ומשום שתחושותיו הסובייקטיביות של ב"כ התובעים אין די בהן להוות עילה המוכרת בהלכה הפסוקה לפסילת המומחה.

13.              ביום 22.1.09 הוגשה לתיק חוות דעת מומחה ביהמ"ש לאחר שערך ביקור בדירה ביום 16.11.08. המומחה העריך את עלות התיקונים בדירה, ביניהם ליקויי רטיבות, ליקויים בעבודות הפיתוח, בממ"ד ובגגות, בסך של 9,875 ש"ח (כולל מע"מ בשיעור של 15.5%), וחיווה דעתו כי בעת ביצוע התיקונים לא נדרש דיור חלופי.

14.              ביום 26.1.09 שלח ב"כ התובעים מכתב למומחה ביהמ"ש בו ביקש מן המומחה להעביר אליו את בדיקת המעבדה לגבי תכולת הרטיבות מתחת לריצוף של הפרוזדור, חדר שינה הורים וחדר שינה קומה א' בדירה, אשר לא צורפה בשלמותה לחוות דעתו של המומחה, וכן את כל התמונות שצילם המומחה בדירה בנוכחות הצדדים בעת בדיקתו.

15.              ביום 28.1.09 השיב המומחה כי תוצאות בדיקת תכולת הרטיבות מופיעות בחוות דעתו, הגם שלא היה מחויב לבצע לקיחת דגימות מתחתית שכבת מצע הריצוף, וכי כל התמונות שצולמו על ידי המומחה מוצגות בחוות דעתו, מה גם שאינו חייב לצלם בעת ביקור בנכס או לצרף תמונות לחוות הדעת, והתמונות שצירף אמורות להיות לעזר לבית המשפט.

16.              ביום 2.2.09 שלח ב"כ התובעים מכתב למומחה ביהמ"ש בו דרש מן המומחה להמציא את תעודת המעבדה במלואה, וכן ביקש מן המומחה לבדוק שוב את מאגר התמונות שברשותו לאור טענת התובעים כי המומחה צילם תמונות רבות בהיקף גדול בהרבה מאלה שהוצגו בחוות דעתו, וכי אין סיבה להימנע מחשיפת התמונות כולן.